כל מה שצריך לדעת על IVF: המדריך המלא להפריה חוץ גופית

ההחלטה להתחיל טיפולי IVF מגיעה לרוב אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות, בדיקות והמתנה. יחד איתה מגיע גם הרבה מידע, חלקו סותר, וקשה להבין מה באמת יקרה בחודשים הקרובים ומה אפשר לעשות כדי להגיע אליהם מוכנים.

המדריך הזה עובר על התהליך כולו לפי הסדר: מה זה IVF ולמי הוא מתאים, מה קורה בכל שלב, מה ההבדל בין השיטות, מה משפיע על הסיכויים, ואיפה הגבר נכנס לתמונה. החלק האחרון נוטה ללכת לאיבוד בשיח על פוריות, והוא משפיע על התוצאה יותר ממה שנהוג לחשוב.

מה זה IVF

המילים In Vitro פירושן “בזכוכית”, כלומר מחוץ לגוף. בהריון טבעי, ההפריה קורית בחצוצרה: ביצית אחת משתחררת מהשחלה, תאי הזרע מגיעים אליה, ואחד מהם חודר פנימה. ב-IVF אותו מפגש מתרחש בצלחת מעבדה, בתנאים שהצוות שולט בהם.

התינוקת הראשונה שנולדה בהפריה חוץ גופית נולדה באנגליה ב-1978, ובישראל הלידה הראשונה הייתה ב-1982. מאז הטכנולוגיה השתנתה מאוד. היום אפשר להזריק תא זרע בודד לתוך הביצית, להקפיא עוברים לשנים, לבדוק אותם גנטית לפני ההחזרה ולבחור את תאי הזרע בהגדלות שלא היו זמינות בעבר. ישראל נמצאת בראש הטבלה העולמית במספר טיפולי IVF לנפש, בין השאר בזכות המימון הציבורי הרחב.

למי IVF מתאים

IVF הוא לא תמיד הצעד הראשון. זוגות רבים מתחילים בטיפולים פשוטים יותר, כמו השראת ביוץ או הזרעה, ועוברים ל-IVF כשהם לא מצליחים או כשהאבחנה מראש מפנה אליו. המצבים השכיחים שבהם ממליצים על IVF:

• חצוצרות חסומות או פגועות, כשהביצית והזרע לא יכולים להיפגש באופן טבעי
• גורם גברי: ספירה נמוכה, תנועתיות ירודה או מורפולוגיה לא תקינה של תאי הזרע
• היעדר תאי זרע בנוזל הזרע (אזואוספרמיה), כשתאים נשאבים ישירות מהאשך
• בעיות ביוץ, כמו שחלות פוליציסטיות (PCOS), שלא הגיבו לטיפול תרופתי
• אנדומטריוזיס, מצב שבו רקמה דומה לרירית הרחם גדלה מחוץ לרחם
• כמה הזרעות שלא הצליחו
• אי פוריות בלתי מוסברת, כשהבדיקות תקינות וההריון לא מגיע
• גיל מבוגר או רזרבה שחלתית נמוכה, כשהזמן הופך לשיקול
• מחלה גנטית במשפחה, שמחייבת בדיקה של העוברים לפני ההחזרה
• שימור פוריות לפני טיפול כימותרפי או דחיית הורות מסיבות אישיות

IVF משמש גם בטיפולים עם תרומת ביצית, בתרומת זרע ובהורות של נשים יחידניות ושל זוגות מאותו מין.

IVF או הזרעה: מה ההבדל

בהזרעה תוך רחמית (IUI) מכניסים זרע מעובד ישירות לרחם בזמן הביוץ, וההפריה עצמה קורית בגוף, בחצוצרה. זה הליך קצר, בלי שאיבה ובלי הרדמה, ולכן הוא נבחר פעמים רבות כשלב ראשון כשהחצוצרות תקינות והזרע במצב סביר.

ב-IVF ההפריה קורית במעבדה. זה הליך מורכב יותר, אבל הוא עוקף את החצוצרות, מאפשר לראות אם ההפריה בכלל התרחשה, ומאפשר לבחור את העובר שיוחזר. כשהזרע חלש במיוחד, כשהחצוצרות לא תקינות או אחרי כמה הזרעות שלא הצליחו, IVF הוא הכיוון המתבקש.

הבירור לפני שמתחילים

לפני המחזור הראשון שני בני הזוג עוברים סדרת בדיקות. המטרה היא להבין מה מונע את ההריון ולבנות לפיו את הפרוטוקול, כלומר את תוכנית התרופות והמינונים.

אצל האישה בודקים בדרך כלל את רמות ההורמונים בתחילת המחזור, את הרזרבה השחלתית (בדיקת דם של AMH וספירת זקיקים באולטרסאונד), את מבנה הרחם ואת מצב החצוצרות. אם יש שאלה לגבי חלל הרחם, מוסיפים היסטרוסקופיה, בדיקה שבה מסתכלים לתוך הרחם במצלמה דקה.

אצל הגבר הבדיקה הבסיסית היא בדיקת זרע: נפח, ריכוז, תנועתיות וצורה של תאי הזרע. קריאת התוצאות לא תמיד פשוטה, וכדאי לדעת שתוצאה אחת לא מספיקה. הזרע משתנה מבדיקה לבדיקה, ולכן נהוג לחזור עליה. כשיש ממצאים חריגים, או כשכבר היו כישלונות, מוסיפים אבחון מורפולוגי מעמיק, בדיקת פיצול DNA ולפעמים גם בדיקות גנטיות.

לשניהם נעשות בדיקות דם שגרתיות, בדיקות למחלות מדבקות שנדרשות לפני עבודה עם תאים במעבדה, ובדיקות סקר גנטיות לפי המוצא.

תהליך ה-IVF שלב אחר שלב

מחזור IVF בנוי משמונה שלבים שמתרחשים ברצף, רובם בתוך כשלושה שבועות. הטבלה מסכמת את כל הדרך, ומתחתיה פירוט של כל שלב.

בנייד אפשר להחליק את הטבלה הצידה כדי לראות את כל העמודות.

שלב 1: גירוי שחלתי

בכל חודש השחלה מבשילה בדרך כלל ביצית אחת. ב-IVF המטרה היא לקבל כמה ביציות באותו מחזור, כי לא כל ביצית תופרה ולא כל עובר ימשיך להתפתח. לשם כך האישה מזריקה לעצמה הורמונים בזריקה תת עורית, בדומה לזריקת אינסולין, במשך כשבוע וחצי.

יש כמה סוגי פרוטוקולים, שנקראים בשפת המרפאות “ארוך”, “קצר” או “אנטגוניסט”. ההבדל ביניהם הוא בתזמון ובסוג התרופות שמונעות ביוץ מוקדם מדי. הרופא בוחר את הפרוטוקול לפי הגיל, הרזרבה השחלתית והתגובה במחזורים קודמים. לאורך הגירוי מגיעים למעקב של אולטרסאונד ובדיקות דם כל יומיים-שלושה, ולפי התוצאות מתאימים את המינון.

תופעות הלוואי השכיחות בשלב הזה הן נפיחות בבטן, רגישות בחזה, עייפות ותנודות במצב הרוח. אצל חלק קטן מהנשים השחלות מגיבות חזק מדי, מצב שנקרא גירוי יתר שחלתי, והמעקב הצמוד נועד בין השאר לזהות אותו מוקדם.

שלב 2: זריקת ההבשלה

כשהזקיקים מגיעים לגודל המתאים, האישה מקבלת זריקה אחת שמשלימה את הבשלת הביציות. התזמון שלה מדויק לשעה, כי השאיבה נקבעת כ-34 עד 36 שעות אחריה. מוקדם מדי, והביציות לא בשלות. מאוחר מדי, והן עלולות להשתחרר לפני השאיבה.

שלב 3: שאיבת ביציות

השאיבה נעשית בחדר ניתוח, בטשטוש או בהרדמה קצרה, ונמשכת בערך עשרים דקות. הרופא מכניס מחט דקה דרך דופן הנרתיק בהנחיית אולטרסאונד, ושואב את הנוזל מכל זקיק. באותו נוזל נמצאת הביצית, והאמבריולוג, איש המעבדה שמטפל בביציות ובעוברים, מאתר אותה במיקרוסקופ.

אחרי כמה שעות של התאוששות חוזרים הביתה. כאבים דומים לכאבי מחזור ודימום קל ביום-יומיים שאחרי הם דבר מוכר. בסוף השאיבה מקבלים את המספר הראשון: כמה ביציות נשאבו.

שלב 4: דגימת הזרע

באותו בוקר הגבר מוסר דגימת זרע. לרוב מבקשים התנזרות של יומיים עד חמישה ימים לפני כן, לפי הנחיית המרפאה, כמו לפני בדיקת זרע רגילה. במעבדה הדגימה עוברת עיבוד שמפריד את תאי הזרע התנועתיים מנוזל הזרע.

כשאין תאי זרע בנוזל, אפשר לשאוב אותם ישירות מרקמת האשך. זה נעשה בהליך שנקרא שאיבת זרע מהאשך (TESE), לפעמים ביום השאיבה ולפעמים מראש, עם הקפאה של התאים. גם דגימה שהוקפאה מראש, למשל כשהגבר לא יכול להיות נוכח ביום השאיבה, היא אפשרות מקובלת.

שלב 5: ההפריה במעבדה

יש שתי דרכים עיקריות להפרות את הביציות. בהפריה הקלאסית מניחים כל ביצית בצלחת עם עשרות אלפי תאי זרע, ותא אחד חודר אליה בעצמו, כמו בגוף. במיקרומניפולציה (ICSI) האמבריולוג בוחר תא זרע אחד ומזריק אותו ישירות לתוך הביצית במחט זעירה.

למחרת בודקים אילו ביציות הופרו. זה המספר השני שמקבלים, ופעמים רבות הוא הראשון שמעורר שאלות. ההבדלים בין השיטות מפורטים בהמשך.

שלב 6: גידול העוברים

הביציות שהופרו הופכות לעוברים ומתפתחות באינקובטור, בטמפרטורה ובריכוז גזים שמחקים את הגוף. ביום השלישי לעובר יש בדרך כלל כשמונה תאים. ביום החמישי או השישי, עובר שממשיך להתפתח מגיע לשלב שנקרא בלסטוציסט: כמה עשרות תאים שכבר התחלקו לשכבה שתהפוך לשליה ולגוש שממנו יתפתח העובר.

לא כל העוברים מגיעים לשלב הזה, וזה צפוי. חלק מהעוברים נעצרים בדרך, לרוב בגלל בעיה בחומר התורשתי שלהם. מרפאות רבות מעדיפות להחזיר בלסטוציסט, כי העוברים שהגיעו אליו כבר “עברו סינון” טבעי.

שלב 7: החזרת העובר

ההחזרה היא החלק הפשוט ביותר מבחינה רפואית. הרופא מכניס צנתר דק דרך צוואר הרחם ומניח את העובר בתוך הרחם, בהנחיית אולטרסאונד. אין צורך בהרדמה, וזה מרגיש בערך כמו בדיקת משטח.

ברוב המקרים מחזירים היום עובר אחד. בעבר נהגו להחזיר כמה עוברים כדי להעלות את הסיכוי, והתוצאה הייתה הרבה הריונות תאומים ושלישיות, עם סיכונים לאם ולתינוקות. העוברים הנוספים באיכות טובה מוקפאים לשימוש בהמשך.

שלב 8: ההמתנה ובדיקת ההריון

אחרי ההחזרה מתחילה ההמתנה, שנקראת בפורומים “השבועיים הנוראיים”. בתקופה הזאת האישה מקבלת לרוב תמיכה הורמונלית של פרוגסטרון, בנרות, בזריקות או בג’ל. כעשרה עד ארבעה עשר ימים אחרי ההחזרה עושים בדיקת דם לרמת בטא, הורמון ההריון. בדיקה ביתית מוקדמת עלולה להטעות לשני הכיוונים, בין השאר כי זריקת ההבשלה עצמה מכילה את אותו הורמון.

אם הבטא חיובית, חוזרים על הבדיקה אחרי יומיים כדי לוודא שהרמה עולה כמצופה, ואחרי כמה שבועות עושים אולטרסאונד ראשון לראות דופק.

IVF קלאסי, ICSI ו-IMSI: מה ההבדל

שלוש השיטות נבדלות באופן שבו תא הזרע מגיע אל הביצית, ובמידת השליטה שיש לצוות על השאלה איזה תא ייכנס.

המיקרומניפולציה שינתה את הטיפול בגורם הגברי, כי היא מאפשרת הפריה גם כשיש מעט מאוד תאי זרע. היום היא נפוצה מאוד בישראל, גם במקרים שבהם הזרע תקין. יש בה מגבלה אחת: הבחירה של התא נעשית במיקרוסקופ בהגדלה שמאפשרת לראות שהתא זז ושצורתו הכללית סבירה. מה שקורה בתוך ראש תא הזרע, שם נמצא החומר התורשתי, כמעט לא נראה בהגדלה הזאת.

ב-IMSI תאי הזרע נבחנים לפני ההזרקה בהגדלה גבוהה פי כמה, עד פי 6,000, ואז אפשר לראות פגמים במבנה הגרעין, כמו חללים זעירים שנקראים ואקואולות. תאים כאלה נפסלים, ונבחר תא שהמבנה שלו תקין. שיטת ברטוב היא הגישה שפותחה במרכז ברטוב לאבחון ולמיון תאי הזרע בהגדלה הזאת, על בסיס שנים של מחקר במורפולוגיה של תאי זרע.

הקפאת עוברים והחזרה של עובר מוקפא

עוברים שלא הוחזרו במחזור הטרי מוקפאים בשיטה שנקראת ויטריפיקציה, הקפאה מהירה מאוד שמונעת היווצרות גבישי קרח בתוך התאים. עובר שהוקפא בשיטה הזאת שורד בדרך כלל את ההפשרה היטב, ויכול להישמר שנים.

להחזרה מוקפאת יש כמה יתרונות. היא לא דורשת גירוי ושאיבה נוספים, ולכן היא קלה יותר פיזית. היא מאפשרת לרחם להתאושש מהגירוי ולהחזיר את העובר בסביבה הורמונלית רגועה יותר. יש מרפאות שבמצבים מסוימים מקפיאות את כל העוברים מראש, למשל כשיש סימנים לגירוי יתר או כשמחכים לתוצאות בדיקה גנטית.

בדיקה גנטית של העוברים (PGT)

בבדיקה הזאת לוקחים כמה תאים מהשכבה החיצונית של הבלסטוציסט ובודקים אותם, והעובר מוקפא עד שמגיעות התוצאות. יש שני שימושים עיקריים:

• כשידוע על מחלה גנטית במשפחה, כדי להחזיר רק עוברים שאינם נושאים אותה
• כדי לבדוק אם במספר הכרומוזומים של העובר יש חריגה, בעיקר בגיל מבוגר, אחרי הפלות חוזרות או אחרי כישלונות השרשה חוזרים

הבדיקה יודעת לזהות עוברים תקינים, אבל היא לא משפרת את העוברים עצמם. כשכל העוברים במחזור נמצאים לא תקינים, התשובה מפנה חזרה לאיכות הביציות ולאיכות תאי הזרע.

מה משפיע על הסיכוי שה-IVF יצליח

שיעורי ההצלחה משתנים מאוד מזוג לזוג, ולכן כל מספר כללי שמתפרסם מספר מעט על מקרה ספציפי. מה שכן אפשר לומר הוא אילו גורמים קובעים את הסיכוי:

גיל האישה. זה הגורם החזק ביותר. עם השנים יש פחות ביציות, וגם האיכות שלהן יורדת, בעיקר היכולת שלהן לחלק נכון את הכרומוזומים. הירידה מורגשת אחרי גיל 35 וחדה יותר אחרי 40, והריון מעל גיל 35 דורש לפעמים התאמות בטיפול.

מספר הביציות ואיכותן. יותר ביציות נותנות יותר הזדמנויות לקבל עובר תקין, אבל מספר גבוה לא מבטיח איכות. הרזרבה השחלתית מנבאת כמה ביציות יתקבלו, לא באיזה מצב הן יהיו.

איכות תאי הזרע. הזרע משפיע על שיעור ההפריה, על התפתחות העובר בימים הראשונים ועל הסיכוי להפלה מוקדמת. בדיקה רגילה לא מגלה את כל מה שרלוונטי כאן, ועל זה בהרחבה בפרק הבא.

הרחם והרירית. פוליפים, שרירנים שבולטים לחלל הרחם, הידבקויות או רירית דקה יכולים להפריע להשרשה של עובר תקין. רוב הממצאים האלה ניתנים לתיקון לפני המחזור.

סיבת אי הפוריות. זוג שהגיע ל-IVF בגלל חצוצרות חסומות נמצא במצב שונה מזוג עם כמה כישלונות קודמים. האבחנה קובעת גם את הסיכוי וגם את מה שכדאי לשנות.

אורח חיים. עישון, משקל גבוה או נמוך במיוחד ושתייה מרובה משפיעים גם על הביציות וגם על הזרע. זה לא הגורם המרכזי אצל רוב הזוגות, אבל הוא מהמעטים שנמצאים בשליטה.

נתוני ההריונות של המטופלים במרכז ברטוב מתפרסמים בעמוד הסטטיסטיקה של המרכז.

הצד של הגבר ב-IVF

רוב העומס הפיזי של IVF נופל על האישה: הזריקות, המעקבים, השאיבה. אולי בגלל זה נוצרת תחושה שהגבר צריך רק “להביא דגימה”. בפועל, גורם גברי מעורב בכמחצית מהמקרים של אי פוריות, ותא הזרע תורם מחצית מהחומר התורשתי של העובר.

כאן נוצרת אי הבנה נפוצה. כשעוברים להזרקה ישירה (ICSI), נדמה שבעיית הזרע נפתרה, כי כבר לא צריך שתא הזרע ישחה ויחדור לביצית לבד. אבל ההזרקה עוקפת רק את התנועה ואת החדירה. היא לא בודקת מה נמצא בתוך התא שהוזרק. תא זרע עם פיצול DNA, כלומר שברים בחומר התורשתי, או עם פגמים בגרעין, יכול להפרות את הביצית ובכל זאת להוביל לעובר שנעצר, לכישלון השרשה או להפלה מוקדמת.

יש כמה דברים שגבר יכול לעשות לקראת IVF:

• לעשות בדיקת זרע עדכנית לפני המחזור, ולא להסתמך על בדיקה ישנה
• כשיש ממצאים חריגים או כישלון קודם, לבקש אבחון מורפולוגי מעמיק ובדיקת פיצול DNA
• להפסיק לעשן, להימנע מחום ממושך באזור האשכים (ג’קוזי, סאונה, מחשב נייד על הברכיים) ולשמור על משקל תקין
• לבדוק עם הרופא אם תרופות שהוא נוטל משפיעות על הזרע
• לתכנן מראש: ייצור תא זרע נמשך כשלושה חודשים, ולכן שינוי שנעשה היום יורגש רק במחזור שיתקיים בעוד כמה חודשים

גם גיל הגבר משפיע, אם כי פחות מגיל האישה. ככל שהגבר מבוגר יותר, עולה בדרך כלל שיעור פיצול ה-DNA, גם כשהספירה נשארת תקינה. מידע נוסף על מה שאפשר לשפר נמצא במדריך לשיפור איכות הזרע.

תופעות לוואי וסיכונים

IVF הוא טיפול בטוח ברובו, ויש לו סיכונים מוכרים שכדאי להכיר מראש:

• גירוי יתר שחלתי: תגובה חזקה מדי לתרופות, עם נפיחות, כאבי בטן ובמקרים נדירים הצטברות נוזלים. פרוטוקולים עדכניים והקפאת עוברים הפחיתו אותו מאוד
• הריון מרובה עוברים: הסיכון עולה כשמחזירים יותר מעובר אחד, ולכן המגמה היא להחזיר עובר יחיד
• סיבוכים של השאיבה: דימום או זיהום, שניהם נדירים
• הריון מחוץ לרחם: נדיר, אבל קיים גם ב-IVF, ולכן עוקבים אחרי רמות הבטא בתחילת ההריון
• עומס רגשי: ההורמונים, ההמתנה והתקווה יחד יוצרים תקופה תובענית, לשני בני הזוג

כמה זמן לוקח ומי מממן

מחזור טרי אחד, מתחילת הזריקות ועד בדיקת ההריון, נמשך בערך ארבעה עד שישה שבועות. אם מתוכננת החזרה של עובר מוקפא, היא מתבצעת במחזור מאוחר יותר. אחרי מחזור שלא הצליח אפשר בדרך כלל לחזור לטיפול אחרי מחזור וסת אחד או שניים.

בישראל טיפולי IVF כלולים בסל הבריאות עד להולדת שני ילדים לבני זוג שאין להם ילדים משותפים, עד גיל 45 של האישה ובכפוף לתנאי הקופה. בדיקות משלימות מסוימות, כמו אבחונים מתקדמים של הזרע או בדיקה גנטית של העוברים בחלק מהמקרים, אינן כלולות תמיד במימון הציבורי, וכדאי לברר מראש.

כשהמחזור לא מצליח

מחזור אחד שלא הסתיים בהריון הוא חלק מוכר מהדרך, ורוב הזוגות צריכים יותר ממחזור אחד. כשהמחזורים נכשלים שוב ושוב, ובמיוחד כשהם נעצרים באותו שלב בדיוק, זה סימן שכדאי לעצור ולבדוק מה עוד לא נבדק. הדוח של כל מחזור (כמה ביציות נשאבו, כמה הופרו, כמה עוברים התפתחו) מראה באיזה שלב התהליך נעצר, וזה מכוון את הבירור.

המאמר על הסיבות לכישלון הפריה חוץ גופית עובר על זה שלב אחר שלב, וגם על מה שנבדק אצל כל אחד מבני הזוג. בזוגות רבים שמגיעים אחרי כמה כשלונות ב-IVF, החלק שלא נבדק לעומק הוא הזרע ברמת התא הבודד.

ההיבט הרגשי

IVF הוא טיפול רפואי, אבל הוא גם תקופה בחיים. ההורמונים משפיעים על מצב הרוח, לוח הזמנים משתלט על העבודה ועל התוכניות, וההמתנה לתוצאה שוחקת. אצל הרבה זוגות האישה נושאת את הטיפול בגוף, והגבר מרגיש שאין לו מה לעשות חוץ מלחכות.

מה שעוזר לרוב הוא לדעת מראש מה עומד לקרות, לחלק ביניכם את המשימות (זריקות, תורים, שיחות עם המרפאה), ולא להתבייש לבקש ליווי רגשי. במרפאות IVF רבות יש עובדת סוציאלית או פסיכולוגית, וקבוצות תמיכה של זוגות בטיפולים יכולות לעזור גם הן.

שאלות ותשובות

מה כדאי לקחת מכאן

IVF הוא תהליך ארוך, אבל הוא לא קופסה שחורה. כל שלב בו מייצר מידע: כמה ביציות נשאבו, כמה הופרו, איך התפתחו העוברים. זוגות שמבינים את המספרים האלה מגיעים לשיחות עם הרופא עם שאלות מדויקות יותר, ומקבלים החלטות טובות יותר לגבי המחזור הבא.

מרכז ברטוב עוסק באבחון ובטיפול בפוריות הגבר למעלה מארבעים שנה. במרכז תאי הזרע נבחנים בהגדלה גבוהה שמאפשרת לראות את מבנה הגרעין, ועל בסיס האבחון הזה פועלת שיטת ברטוב למיון תאי זרע לקראת הזרקה לביצית. זאת גם העבודה שעומדת מאחורי הטיפול בכשלונות IVF חוזרים במרכז, בשיתוף הרופאים המטפלים. מי שמתכנן מחזור IVF, או מתכונן למחזור נוסף, יכול לתאם אבחון דרך האתר. דגימות זרע נמסרות בשעות הבוקר ובתיאום מראש.

המידע במאמר הוא מידע רפואי כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. ההחלטות על הטיפול, הפרוטוקול והבדיקות נקבעות מול הרופא המטפל ולפי הנתונים של כל זוג. עודכן: ספטמבר 2026.