בדוח של בדיקת זרע יש שורה שרוב הגברים מדלגים עליה ישר אל הספירה. היא יושבת בראש הדף, כתוב לידה נפח, ולפעמים מופיע שם מספר קטן מהצפוי. נפח זרע נמוך הוא ממצא שקל לפספס, והוא יכול להיות חסר חשיבות לגמרי או לרמוז על משהו שדורש בירור.
ההבדל בין שתי האפשרויות תלוי לרוב בשאלה אחת פשוטה: מה קרה לדגימה עוד לפני שהיא הגיעה למעבדה.
כמה נוזל זרע נחשב תקין
הסף התחתון המקובל היום בהנחיות ארגון הבריאות העולמי הוא 1.4 מיליליטר בדגימה אחת. רוב הגברים נעים בטווח של שניים עד חמישה מיליליטר, ומתחת לסף התחתון המעבדה תדווח על היפוספרמיה, כלומר נפח קטן מהמצופה.
כדי להבין למה המספר הזה בכלל מעניין, כדאי לדעת מאיפה מגיע הנוזל. רוב הנפח מיוצר בשלפוחיות הזרע, כרבע נוסף מגיע מבלוטת הערמונית, ורק אחוזים בודדים מגיעים מהאשכים ומיותרת האשך. תאי הזרע עצמם תופסים חלק זעיר מהנוזל.
המשמעות היא שכמות קטנה מצביעה קודם כול על הבלוטות ועל הדרך שבה הנוזל יוצא, ולאו דווקא על ייצור תאי הזרע באשכים.
נפח נמוך אינו אותו דבר כמו ספירה נמוכה
שני המספרים האלה מתבלבלים כמעט תמיד. הנפח מתאר כמה נוזל היה בדגימה, והריכוז מתאר כמה תאי זרע יש בכל מיליליטר. אפשר בהחלט לקבל דגימה קטנה עם ריכוז מצוין, ואפשר גם ההפך.
מה שקובע בסופו של דבר הוא הספירה הכוללת, כלומר הנפח כפול הריכוז. לכן מי שקיבל תשובה על ספירת זרע נמוכה צריך לבדוק אם מקור הבעיה בייצור התאים או פשוט בכמות הנוזל שנמסרה.
הסיבה השכיחה ביותר היא טכנית
לפני שמחפשים אבחנות, שווה לפסול את ההסבר הפשוט. חלק ניכר מהדגימות הקטנות נובע מאיסוף חלקי, ולא ממשהו שקורה בגוף.
החלק הראשון של השפיכה הוא הצפוף ביותר בתאי זרע, ואם הוא התפספס או נשפך לצד הכוסית, גם הנפח וגם הספירה ייראו נמוכים. אותו דבר קורה כשהדגימה נמסרת אחרי תקופת התנזרות קצרה מדי, או כשהיא ניתנת בלחץ ובחוסר נוחות.
זו בדיוק הסיבה שהנחיות ההכנה לבדיקת זרע אינן פורמליות בלבד. מספר ימי ההתנזרות, אופן האיסוף והזמן שעובר עד שהדגימה מגיעה למעבדה משנים את התוצאה יותר משרוב הגברים מניחים.
כשהנפח חוזר נמוך בפעם הראשונה, הצעד הנכון הוא בדיקה חוזרת אחרי כמה שבועות, עם איסוף מלא ומבוקר. רק אם גם התוצאה השנייה נמוכה, ממשיכים לברר.
שפיכה רטרוגרדית: כשהנוזל פונה לשלפוחית השתן
בזמן השפיכה שריר קטן בצוואר שלפוחית השתן נסגר וחוסם את המעבר כלפי מעלה, כך שהנוזל נאלץ לצאת דרך השופכה. כשהשריר הזה לא נסגר כמו שצריך, חלק מהנוזל או כולו נע בכיוון ההפוך ונכנס לשלפוחית. המצב הזה נקרא שפיכה רטרוגרדית.
הסימן שהכי קל לשים לב אליו הוא שתן עכור מיד אחרי יחסים או אחרי מתן דגימה. חלק מהגברים מבחינים גם בירידה חדה בכמות הנוזל בלי שום שינוי בתחושה עצמה.
מה שגורם לכך הוא בדרך כלל אחד מאלה:
- סוכרת ותיקה שפגעה בעצבים שמפעילים את שריר צוואר השלפוחית
- ניתוח קודם בערמונית, בצוואר השלפוחית או באגן
- תרופות ממשפחת חוסמי אלפא, שניתנות להגדלת ערמונית וגם ליתר לחץ דם
- פגיעה בחוט השדרה או מחלה נוירולוגית שמשפיעה על מערכת העצבים האוטונומית
האבחנה עצמה פשוטה יחסית. נותנים דגימת שתן מיד אחרי השפיכה, והמעבדה מרכזת אותה בסרכוז ובודקת אם יש בתוכה תאי זרע. כשהתשובה חיובית, התמונה מתבהרת במכה אחת.
כשהנפח הנמוך מרמז על חסימה
יש מצב שבו הנוזל מיוצר כרגיל אבל לא מצליח לצאת, מפני שהמעבר שדרכו הוא אמור לעבור חסום או חסר מלידה. במקרים כאלה הדגימה קטנה, חומציותה נמוכה מהרגיל, ולעיתים לא נמצא בה פרוקטוז, הסוכר שמגיע משלפוחיות הזרע ומזין את התאים.
השילוב הזה של נפח קטן עם חומציות נמוכה והיעדר פרוקטוז הוא דגל אדום מוכר, במיוחד כשהבדיקה מגלה גם אזוספרמיה, כלומר היעדר תאי זרע בנוזל. אחת הסיבות המולדות לכך היא היעדר של צינורות הזרע, מצב שקשור למוטציות בגן שאחראי גם לסיסטיק פיברוזיס, ולכן בדיקה גנטית בבירור פוריות הגבר נכנסת לתמונה בשלב הזה.
מה עוד מוריד את כמות הנוזל
רקע הורמונלי הוא גורם נוסף. שלפוחיות הזרע והערמונית תלויות בטסטוסטרון כדי לייצר נוזל, וכשהרמה נמוכה לאורך זמן הנפח יורד בהתאם. במצב כזה בדיקת פרופיל הורמונלי לגבר מוסיפה מידע שבדיקת הזרע לבדה לא נותנת.
לצד זה יש גורמים יומיומיים יותר: שפיכות תכופות מאוד בימים שלפני הבדיקה, גיל מבוגר שמלווה בירידה הדרגתית בתפקוד הבלוטות, ותהליך דלקתי כרוני בערמונית שמשבש את הפרשת הנוזל.
איך נראה הבירור בפועל
הסדר חשוב כאן, כי כל שלב מצמצם את האפשרויות לפני שעוברים לבא אחריו:
- בדיקת זרע חוזרת עם איסוף מלא, בהפרש של כמה שבועות
- מדידת חומציות ובדיקת פרוקטוז באותה דגימה
- בדיקת שתן מיד אחרי השפיכה, לאיתור תאי זרע שנעו לשלפוחית
- בדיקות דם הורמונליות
- אולטרסאונד של הערמונית והאזור, כשעולה חשד לחסימה
- בדיקה גנטית, כשהממצאים מצביעים על היעדר מולד של צינורות הזרע
לא כל גבר עובר את כל השלבים. אצל רובם התשובה מתקבלת כבר בשניים הראשונים.
מה קורה אחרי שיש תשובה
כשמדובר בשפיכה רטרוגרדית, הטיפול הראשון הוא לרוב תרופתי ומכוון לשיפור סגירת צוואר השלפוחית. אצל גברים שהמצב אצלם נובע מניתוח או מפגיעה עצבית ותיקה, התרופות לא תמיד עוזרות, ואז עוברים לדרך אחרת: מאספים תאי זרע מהשתן שניתן מיד אחרי השפיכה.
זה נשמע פשוט יותר ממה שהוא. השתן חומצי ופוגע בתאים תוך זמן קצר, ולכן נדרשת הכנה מוקדמת שמפחיתה את החומציות ועבודה מהירה של מעבדה שיודעת לאתר ולהפריד את התאים. חיפוש תאי זרע בדגימות דלות הוא בדיוק סוג העבודה שדורש מיקרוסקופיה בהגדלה גבוהה וזמן, ולא בדיקה שגרתית.
כשהסיבה היא חסימה, הכיוון משתנה. לעיתים אפשר לפתוח את החסימה בהליך אורולוגי, ובמקרים אחרים פונים ישירות אל המקור ומבצעים שאיבת זרע מהאשך, שכן הייצור עצמו תקין ורק הדרך החוצה חסומה.
שאלות ותשובות
מה כדאי לקחת מכאן
דגימה קטנה היא נקודת פתיחה לבירור ולא אבחנה. ברוב המקרים ההסבר טכני ונפתר בבדיקה חוזרת שנאספת כראוי, ובחלק מהמקרים מדובר בנוזל שפונה לכיוון הלא נכון או במעבר חסום, ושתי האפשרויות האלה ניתנות לזיהוי בבדיקות פשוטות.
במרכז ברטוב, שעוסק באבחון פוריות הגבר למעלה מארבעים שנה, הדגימה נבדקת לצד חומציות, פרוקטוז ובדיקת שתן לאחר שפיכה כשיש לכך מקום, כך שאפשר לומר מה באמת עומד מאחורי המספר. תיאום בדיקה נעשה דרך האתר, ודגימות זרע נמסרות בשעות הבוקר בתיאום מראש.